גזרת ל״ה/י – ה׳ בסוף
בלשי השורש – גזרות הנחים
🎯 מה נלמד?
- לזהות פעלים מגזרת ל״ה/י בכל הבניינים.
- להבין מתי מופיעה ה׳ ומתי מופיעה י׳.
- לזהות לפי סימנים: „הוא אתמול” ב־ָה, שם הפועל ב־וֹת.
- להכיר יוצאי דופן: ה׳ במפיק (הּ).
🔎 תיק החקירה
המדריך הִפְנָה את המבקרים לכניסה. מה השורש של הִפְנָה? אחרי שמורידים את הִ־ נשארות פ־נ־ה. אבל ה׳ הזו לא באמת נשמעת כעיצור – היא רק סימן לתנועה. ברוכים הבאים לגזרת ל״ה/י! 🔵
📛 השם
ל״ה/י: האות האחרונה בשורש (ל׳ הפועל) היא ה׳ או י׳. בדרך כלל היא נחה – נכתבת ולא נשמעת.
🔁 ה׳ או י׳?
בסוף מילה מופיעה ה׳: קָנָה, בָּנָה. באמצע מילה מופיעה י׳: קָנִיתִי, רָאִינוּ. לכן רושמים את השורש כך: ק־נ־י/ה.
👂 סימן 1: הצליל ָה
„הוא אתמול” של ל״ה/י תמיד מסתיים בצליל ָה: קל – קָנָה; נפעל – נִבְנָה; פיעל – כִּבָּה; הפעיל – הִפְנָה; התפעל – הִשְׁתַּנָּה.
🏁 סימן 2: שם הפועל ב־וֹת
שם הפועל מסתיים ב־וֹת: לִקְנוֹת, לִבְנוֹת, לְכַבּוֹת, לְהַשְׁקוֹת, לְהִשְׁתַּנּוֹת.
🎧 הצליל משתנה
בהפעיל, בפיעל ובהתפעל הפועל נשמע אחרת מהרגיל: לא „הִפְעִיל” אלא הִפְנָה; לא „פִּעֵל” אלא כִּבָּה; לא „הִתְפַּעֵל” אלא הִשְׁתַּנָּה.
🏗️ הגזרה בבניינים
| בניין | דוגמאות |
|---|---|
| קל | קָנָה, בָּנָה, שָׁתָה |
| נפעל | נִבְנָה, נִרְאָה |
| פיעל | כִּבָּה, פִּנָּה, צִפָּה |
| הפעיל | הִפְנָה, הִשְׁקָה |
| התפעל | הִשְׁתַּנָּה, הִתְרַצָּה |
🔍 בלשים בפעולה
המדריך הִפְנָה את המבקרים אל הכניסה הראשית.
| ⏪ הוא אתמול | הִפְנָה |
|---|---|
| 🏗️ בניין | הפעיל |
| ✂️ מה נשאר | פ־נ־ה |
| 🌱 שורש | פ־נ־י/ה · ל״ה/י |
🔍 בלשים בפעולה
מחר הם יִקְנוּ כרטיסים להצגה.
| ⏪ הוא אתמול | קָנָה |
|---|---|
| 🏗️ בניין | קל |
| ✂️ מה נשאר | ק־נ־ה |
| 🌱 שורש | ק־נ־י/ה · ל״ה/י |
💡 בעתיד רבים ה״א השורש נעלמת – לכן מעבירים קודם ל„הוא אתמול”.
🔍 בלשים בפעולה
מזג האוויר הִשְׁתַּנָּה פתאום באמצע הטיול.
| ⏪ הוא אתמול | הִשְׁתַּנָּה |
|---|---|
| 🏗️ בניין | התפעל |
| ✂️ מה נשאר | ש־נ־ה |
| 🌱 שורש | ש־נ־י/ה · ל״ה/י |
💡 בהתפעל, כשהאות הראשונה בשורש היא ש, הת״ו של „הת” מתחלפת איתה: הִשְׁתַּנָּה ולא „התשנה”.
🔍 בלשים בפעולה
התלמידים והתלמידות פִּנּוּ את הכיתה לקראת הטקס.
| ⏪ הוא אתמול | פִּנָּה |
|---|---|
| 🏗️ בניין | פיעל |
| ✂️ מה נשאר | פ־נ־ה |
| 🌱 שורש | פ־נ־י/ה · ל״ה/י |
✋ נסו לבד
- דנה קָנְתָה מחברת חדשה לשנה החדשה. ← ק־נ־י/ה
- השומר כִּבָּה את האורות בסוף היום. ← כ־ב־י/ה
- הגשר החדש נִבְנָה בתוך שנה אחת. ← ב־נ־י/ה
- בדרך הביתה רָאִינוּ קשת בשמיים. ← ר־א־י/ה
- בשיעור הבא נתחיל לִבְנוֹת דגם של העיר. ← ב־נ־י/ה
⚠️ שימו לב
- בעתיד רבים ובציווי ה׳ נעלמת: יִקְנוּ, בְּנוּ. לכן מתחילים תמיד מ„הוא אתמול”: קָנָה.
- יוצאי דופן: בכמה שורשים הה׳ היא עיצור שנשמע, ומסמנים אותה בנקודה (מפיק): גָּבַהּ (מלשון גובה), נָגַהּ, כָּמַהּ, תָּמַהּ, הִתְמַהְמֵהַּ. אלה שורשים שלמים – לא ל״ה/י.
- רָצָה (רצון, ר־צ־י/ה) לעומת רָצָה (היא רצה, ר־י/ו־ץ) – אותה כתיבה, שורש אחר! ההקשר מכריע.
🧠 סיכום
- ל״ה/י = האות האחרונה בשורש ה׳/י׳ נחה.
- בסוף מילה ה׳, באמצע מילה י׳.
- „הוא אתמול” מסתיים ב־ָה; שם הפועל ב־וֹת.
- הּ במפיק – לא ל״ה/י (גָּבַהּ, תָּמַהּ).
🚀 עכשיו מתרגלים
פעילויות, משחק ודפי תרגול באתר:
https://gizrot-hanachim.sites.tab.bot/u-lh.html